דלג לתוכן העמוד (מקש קיצור ד)
אשנב   אביליקו

תעסוקת אנשים עם מוגבלויות: חוקים ותקנות

הטיפול בתעסוקת אנשים עם מוגבלות מוסדר בחוקים ותקנות ובנהלים של משרד הממשלה.

 

להלן הוראות החוק העיקריות:

 

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח, 1998  

 

מטרתו של חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות (להלן: חוק השוויון) היא "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו". במסגרת חוק זה מעסיקים מחויבים לתת הזדמנות שווה לעובד/ת עם מוגבלות בתהליך הקבלה לעבודה, במבדקי הקבלה, בתנאי העבודה, באפשרויות הכשרה וקידום, בפיטורין ובפרישה מהעבודה ולא לדחות/ה או להפלות/ה על רקע של מוגבלות.  בנוסף, במקומות עבודה בהם מועסקים מעל 25 עובדים,על המעסיק ליזום צעדים שיביאו לייצוג הולם לעובדים עם מוגבלויות מכלל העובדים. תהליך זה יכול להתבצע ביוזמות לקליטת עובדים עם מוגבלות במסלול הקליטה הרגיל או באמצעות העדפה מתקנת של העסקה או קידום של עובדים עם מוגבלויות שמתאימים לביצוע תפקידים במקום העבודה. זאת ועוד, החוק מורה לכל מעסיק להעדיף את העסקתם או קידומם של אנשים עם מוגבלות חמורה הכשירים לתפקיד או למשרה ושהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים. אין מדובר בהקלות או בהגמשת הקריטריונים בדרישות להתאמה לתפקיד, אלא במתן הזדמנות גדולה יותר למועמד עם מוגבלות השווה בכישוריו כאשר מבוצעות ההתאמות הנדרשות.

 

 

להלן כמה מהתקנות לחוק השוויון הקשורות לעבודה בשוק החופשי:

 

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עדיפות במקומות חניה במקום העבודה), 2011

התקנות מסדירות את החניה במקומות העבודה. הן מחייבות מעבידים להקצות מקומות חניה לכל עובד עם מוגבלות, ללא קשר למעמדו או לתפקידו, ולנקוט באמצעים סבירים על מנת להבטיח את השימוש הבלעדי במקומות חנייה אלה לעובדים עם מוגבלות.

 

 

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), 2006

 

התאמות במקום העבודה הן שינויים פיזיים, טכנולוגיים ומנהליים הנערכים במקום העבודה ומאפשרים לאדם עם מוגבלות לבצע את עבודתו. התאמת מקום העבודה הנה תנאי   לקליטה והעסקה של אדם עם מוגבלות במקום העבודה. התקנות קובעות את הכללים להשתתפות המדינה במימון התאמות שבוצעו על-ידי המעסיק עבור עובד עם מוגבלות. חשוב לציין שההתאמות באות לידי ביטוי בשינויים בתנאי העבודה המאפשרים לעובד לבטא את יכולותיו, אך לא באים לשנות ממהות מילוי התפקיד או מאיכותו. ניתן להיעזר באיש מקצוע (מורשה לנגישות או איש מקצוע מתחום המוגבלות של העובד) כדי להמליץ על ההתאמות הנדרשות לאותו עובד, בהתאם למאפייני המוגבלות ודרישות התפקיד אותו מיועד העובד למלא. לעתים העובד עצמו ידע לבקש את ההתאמות הנדרשות עבורו לשם ביצוע העבודה.

התקנות באות מתוקף סעיף 8 בחוק השוויון. לקריאת התקנותלחצו כאן.

 

  

תיקון 119 לחוק הביטוח הלאומי ("חוק לרון", 2008)

 

התיקון, המוכר בשם "חוק לרון", מיישם חלק מהמלצות העיקריות של הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם. התיקון בחוק משפר את התנאים של מי שיוצא לעבוד, ואינו פוגע  בזכויות של מי שלא עובד. להלן עיקרי התיקון:

  1.   היציאה לעבודה לא מבטלת דרגת אי-כושר יציבה.
  2.  הסכום הכולל המתקבל מעבודה ומקצבה, יהיה תמיד גבוה יותר מסכום הקצבה בלבד. לכן ככל שהרווח מעבודה גבוה יותר, ההכנסות הכוללות יגדלו.
  3.  היוצא לעבודה ימשיך לקבל את הטבות נלוות על-פי הכללים שנקבעו.
  4.  היוצא לעבודה נהנה מרשת בטחון ל-2 שנים: במשך שלוש שנים מיום הפסקת קצבת הנכות האדם יוכל לשוב ולקבל את קצבת הנכות בלי לעבור בדיקה מחדש.
  5.  על-פי החוק קיימת קצבה חדשה - "קצבת עידוד". קצבה זו תשולם במקום קצבת הנכות, למי שהכנסתו מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק. בכך יישמר העיקרון, לפיו הסכום הכולל שמתקבל מעבודה ומקצבה יהיה תמיד גבוה יותר מקצבת נכות בלבד.
  6.  נקבעו 4 דרגות אי-כושר עבודה: 60%, 65%, 74%, 100%.

לפירוט נוסף לחצו כאן.

 

תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), 2002

 

התקנות נועדו לעודד העסקת אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה, שאינם מפעלים מוגנים ושמשרד האוצר משתתף בתקציבם. הן מאפשרות לעובד (או למי שמייצג אותו), לבקש, בתוך פרק זמן קצוב, ממשרד הכלכלה שיקבע לו שכר עבודה, הנמוך משכר המינימום הקבוע בחוק, על בסיס הערכת יכולת עבודתו בהשוואה לעובד ללא מוגבלות המבצע את אותו התפקיד. בדצמבר 2009 התקבל תיקון, שקבע 6 מדרגות שכר מינימום מתואם, לפי המודל הבא:

 

1. יכולת עבודה בשיעור 19-30% - מיכולת העבודה הרגילה מקנה 30% משכר המינימום;

2. יכולת עבודה בשיעור 30-40% - מיכולת העבודה הרגילה מקנה 40% משכר המינימום;

3. יכולת עבודה בשיעור 40-50% - מיכולת העבודה הרגילה מקנה 50% משכר המינימום;

4. יכולת עבודה בשיעור 50-60% - מיכולת העבודה הרגילה מקנה 60% משכר המינימום;

5. יכולת עבודה בשיעור 60-70%- מיכולת העבודה הרגילה מקנה 70% משכר המינימום;

6. יכולת עבודה בשיעור  70-80%- מיכולת העבודה הרגילה מקנה 80% משכר המינימום.

 

חוקים ותקנות נוספים:

 

חוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000)

 

מטרת חוק השיקום הנה לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של אנשים עם מוגבלות נפשית כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

 

בנושא התעסוקה, החוק מסדיר סיוע בהפניה ובמימון של שירותי אבחון, מרכזי שיקום מקצועי, הכשרה והשמה והשתלבות בעבודה. לפי החוק, הזכאות לשיקום ניתנת לאנשים בוגרים (מעל גיל 18) שנקבעה להם נכות על רקע נפשי בשיעור העולה על 40%.

 

לפירוט על החוק והשירותים הנגזרים ממנו לחצו כאן.

 

תע"ס 5.12 (עדכון 1998). שירותי אבחון ושיקום – מרכזי שיקום

 

ההוראה נועדה להסדיר את מתן שירותי אבחון ושיקום תעסוקתיים עבור אנשים עם מוגבלויות, הניתנים באמצעות האגף לשירותי רווחה ושיקום. השירותים כוללים: אבחון כישורים ומיומנויות, פיתוח והקניית הרגלי עבודה ומיומנויות תעסוקתיות, השלמת השכלה, הכשרה מקצועית, סיוע בהשגת מקום עבודה בשוק הפתוח או במסגרת אחרת.

תגובות

חיפוש משרה

לעזרה 03-6013222 

הזדמנות חדשה