דלג לתוכן העמוד (מקש קיצור ד)
אשנב   אביליקו

תעסוקת עובדים עם מוגבלות: חוקים ותקנות

הטיפול בתעסוקת אנשים עם מוגבלות מוסדר בחוקים ותקנות ובנהלים של משרד הממשלה.

 

להלן הוראות החוק העיקריות:

 

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח, 1998

 

מטרתו של חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות (להלן: חוק השוויון) הוא "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".

 

במסגרת חוק זה מעסיקים מחויבים לתת הזדמנות שווה לעובד עם מוגבלות בתהליך הקבלה לעבודה, במבדקי הקבלה, בתנאי העבודה, באפשרויות הכשרה וקידום, בפיטורין ובפרישה מהעבודה ולא לדחות או להפלות על רקע של מוגבלות. בנוסף, במקומות עבודה בהם מועסקים מעל 25 עובדים, על המעסיק ליזום צעדים שיביאו לייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות. תהליך זה יכול להתבצע ביוזמות לקליטת עובדים עם מוגבלות במסלול הקליטה הרגיל או באמצעות העדפה מתקנת של העסקה או קידום של עובדים עם מוגבלות שמתאימים לביצוע תפקידים במקום העבודה.

 

בנוסף, חוק השוויון מורה לכל מעסיק להעדיף את העסקתם או קידומם של אנשים עם מוגבלות חמורה הכשירים לתפקיד או למשרה ושהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים. אין מדובר בהקלות או בהגמשת הקריטריונים בדרישות להתאמה לתפקיד אלא במתן הזדמנות גדולה יותר למועמד עם מוגבלות השווה בכישוריו כאשר מבוצעות ההתאמות הנדרשות.

 

 

להלן כמה מהתקנות לחוק השוויון הקשורות לעבודה בשוק החופשי:

 

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עדיפות במקומות חניה במקום העבודה), 2011

התקנות מסדירות את החניה במקומות העבודה. הן מחייבות מעבידים להקצות מקומות חניה לכל עובד עם מוגבלות ללא קשר למעמדו או לתפקידו ולנקוט באמצעים סבירים על מנת להבטיח את השימוש הבלבדי במקומות חנייה אלה לעובדים עם מוגבלות.

 

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), 2003

 

התאמות במקום העבודה הם שינויים פיזיים,טכנולוגיים ומנהליים הנערכים במקום העבודה ומאפשרים לאדם עם מוגבלות לבצע את עבודתו.

 

התאמת מקום העבודה הנה תנאי הכרחי לקליטה והעסקה של אדם עם מוגבלות במקום העבודה. בראש ובראשונה מדובר על שימת דגש על תקשורת מתאימה ומותאמת בין המעסיק לעובד. חשוב לציין שההתאמות באות לידי ביטוי בשינויים בתנאי העבודה המאפשרים לעובד לבטא את יכולותיו של העובד אך לא באים לשנות ממהות מילוי התפקיד או מאיכותו. ההתאמות מוגרדות על ידי איש מקצוע בשיתוף עם המועסק והמעסיק והחובה לבצע התאמות קיימת כל עוד אין בכך כדי להטיל על המעסיק נטל כבד מדי. מידת הנטל נקבעת על ידי קריטריונים של משרד הכלכלה (למשל, גודל העסק, מספר העובדים, מחזור שנתי וכדומה).

 

התקנות מבוססות על סעיף 8 בחוק השוויון. לקריאת התקנות לחץ כאן

  

חוק זכויות אנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), 2007

 

מטרת החוק היא לעודד ולתמרץ מעסיקים בשוק העבודה להעסיק דווקא עובדים עם מוגבלות ברמות התפקוד התעסוקתיות הנמוכות יותר. בכך, החוק מהווה כלי לעידוד קידומם של אנשים עם מוגבלות על-פני הרצף התעסוקתי, ממסגרות והסדרים מוגנים אל תוך שוק העבודה.

 

קביעת מעמד של משתקם נעשית באמצעות אבחון תעסוקתי במקום העבודה, כפי שמתבצע על-פי תקנות שכר מינימום. מאובחן שבעקבות האבחון נמצאה לו יכולת עבודה שאינה עולה על 19%, הוא למעשה משתקם וחל עליו החוק.

 

החוק קובע את הזכויות להן זכאי המשתקם:

  1.        בין משתקם ובין מעסיקו לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד – למרות שמשתקם מועסק במקום עבודה בשוק הפתוח ולא במפעל מוגן, החוק מכיר כי כאשר מדובר ביכולות תעסוקתיות מופחתות במיוחד, התכלית העיקרית של התעסוקה היא שיקום של הפרט ורווחתו.
  2.        המשתקם זכאי לקבל ישירות ממעבידו גמול תעסוקה שעומד על 10% משכר המינימום או 19% משכר המינימום, בהתאם להערכת יכולת העבודה שנקבעה באבחון
  3.        המשתקם זכאי לזכויות נלוות שמפורטות בתוספת השניה לחוק. העיקריות שבהן הן - ימי חופשה וחג בתשלום, ימי מחלה בתשלום, החזר הוצאות נסיעה, שעות עבודה ומנוחה וחופשת לידה למשתקמת.

 

הבקשה טופס הבקשה לקביעת גמול תעסוקה זהה לטופס הבקשה לקביעת שכר מינימום מותאם וגם תהליך הטיפול הוא זהה. כך שאי אפשר מראש "להבטיח" למעסיק שהוא קלט משתקם אלא זה ייקבע רק לאחר שיבוצע לו אבחון לפי התקנות והחוק.

 

תיקון 109 לחוק הביטוח הלאומי ("חוק לרון", 2008)

 

התיקון, המוכר בשם "חוק לרון" מיישם חלק מהמלצות העיקריות של הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום השתלבותם. התיקון בחוק משפר את התנאים של מי שיוצא לעבוד, ואינו פוגע  בזכויות של מי שלא עובד. להלן עיקרי התיקון:

 

1. היציאה לעבודה לא מבטלת דרגת אי-כושר יציבה.


2. הסכום הכולל המתקבל מעבודה ומקצבה, יהיה תמיד גבוה יותר מסכום הקצבה בלבד. לכן ככל שהרווח מעבודה גבוה יותר, ההכנסות הכוללות יגדלו
 היוצא לעבודה ימשיך לקבל את הטבות נלוות על-פי הכללים שנקבעו.

 

3. היוצא לעבודה נהנה מרשת בטחון ל-2 שנים: במשך שלוש שנים מיום הפסקת קצבת הנכות האדם יוכל לשוב ולקבל את קצבת הנכות בלי לעבור בדיקה מחדש.

 

4. על-פי החוק קיימת קצבה חדשה - "קצבת עידוד". קצבה זו תשולם במקום קצבת הנכות, למי שהכנסתו מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק. בכך יישמר העיקרון, לפיו הסכום הכולל שמתקבל מעבודה ומקצבה יהיה תמיד גבוה יותר מקצבת נכות בלבד.
 

5. נקבעו 4 דרגות אי-כושר עבודה: 60%, 65%, 74%, 100%.

 

לפירוט נוסף לחץ כאן

 

 

תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), 2002

 

התקנות נועדו לעודד העסקת אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה בשוק הפתוח, שאינם מפעלים מוגנים. הן מאפשרות לעובד (או למיופה כוח מטעמו), לבקש, בתוך פרק זמן קצוב, שייקבע לו שכר עבודה המותאם ליכולת העבדוה שלו בתפקיד אותו הוא מבצע, בהשוואה לעובד ללא מוגבלות באותו התפקיד. ישנן 6 מדרגות שכר מינימום מתואם:

  1.        יכולת עבודה בשיעור 19-30% - מיכולת העבודה הרגילה מקנה 30% משכר המינימום;
  2.        יכולת עבודה בשיעור 30-40% - מיכולת העבודה הרגילה מקנה 40% משכר המינימום;
  3.        יכולת עבודה בשיעור 40-50% - מיכולת העבודה הרגילה מקנה 50% משכר המינימום;
  4.        יכולת עבודה בשיעור 50-60% - מיכולת העבודה הרגילה מקנה 60% משכר המינימום;
  5.        יכולת עבודה בשיעור 60-70%- מיכולת העבודה הרגילה מקנה 70% משכר המינימום;
  6.        יכולת עבודה בשיעור 70-80%- מיכולת העבודה הרגילה מקנה 80% משכר המינימום.

 

יכולת עבודה

שיעור השכר משכר המינימום

גובה השכר נכון ליום 1.10.2012

בין 1% ועד 10%

10%

2.31

בין 10.01% ועד 19%

19%

4.39

בין 19.01% ועד 30%

30%

6.93

בין 30.01% ועד 40%

40%

9.24

בין 40.01% ועד 50%

50%

11.56

בין 50.01% ועד 60%

60%

13.89

בין 60.01% ועד 70%

70%

16.18

בין 70.01% ועד 80%

80%

18.49

יכולת עבודה שעולה על 80%

שכר מינימום מלא

23.12

 

לקריאה נוספות לחץ כאן

תגובות

ספרו לי עוד על היתרונות בהעסקת אנשים עם מוגבלות